בית הכנסת ירושלים בפראג

בית הכנסת ירושלים בפראג הידוע בשמו הנוסף בית הכנסת היובל, הינו בית תפילה יהודי הכי צעיר אך גם הכי גדול בעיר. בית הכנסת נבנה במהלך השנים 1905 ו1906 בשילוב הסגנון המאורי ואר-נובו בעיר החדשה של פראג. בית הכנסת נבנה על מנת להחליף כמה מבתי התפילה היהודיים שנהרסו במהלך ההבראה של הגטו היהודי בפראג.

שמו של בית הכנסת
לבית הכנסת שני שמות. השם הראשון והמקורי היה בית הכנסת היובל של הקיסר פרנטישק יוזף הראשון שאותו קיבל מבנה בית הכנסת לכבוד חגיגת חמישים שנה מאז תחילת כהונתו של הקיסר שעליו זכה המקום להיקרא. שמו השני של בית הכנסת לעומת זאת הוצמד לו לפי שמו של הרחוב בו הוא עומד – רח' ירושלים. בעבר גם נעשה שימוש בשם בית הכנסת הגדול.

היסטוריה
לאחר שהוחלט כי הגטו היהודי בפראג יעבור הבראה, נוסדה קבוצה חברתית בשם "חבורת בית הכנסת היהודית בפראג" שהייתה אמורה לחשוב על עתידם של בתי התפילה היהודיים בפראג מיד אחרי שנודע שכמה מבתי הכנסת בגטו ככל הנראה יושמדו והיהודים יאולצו להקים בית כנסת חדש בפראג. בשנת 1899 רכשה החבורה בית ישן ברחוב ירושלים שבעיר החדשה בפראג שבשטחו עתיד להיבנה בית הכנסת החדש. ארכיטקתים רבים פנו אל החבורה עם שלל רעיונות לבניית בית התפילה החדש. כבר באותה שנה בה נרכש השטח על ידי החבורה הוצגה תוכנית בנייה מעניינת על ידי הארכיטקת אלויס ריכטר שתיכנן לבנות את בית הכנסת בסגנון נאו-רומני. התוכנית השנייה שהוצגה הייתה על ידי הבנאי יוזף ליהארט שהפעם הציע לבנות את בית הכנסת החדש בסגנון נאו-גוטי. רק בפעם השלישית התוכנית שהוגשה אושרה כשנה לאחר מכן. הייתה זו תוכניתו של הארכיטקת האוסטרי וילהם סטיאסני שהיה לו ניסיון גדול בבניית בתי כנסת בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית. אחד מהמכשולים הגדולים שהיו במהלך בניית בית הכנסת הייתה התנגדותו של וואצלאב בז'זנובסקי במהלך כנס של חברי מועצת הקהילה ב-3 לספטמבר בשנת 1900 וכך הוא אמר: "שירה מבית תפילה אחד יפריע לשירה בבית תפילה שני". בית הכנסת לבסוף כן נבנה. הבנייה נעשתה על ידי הבנאי אלויס ריכטר בין ה-26 ליוני 1905 וה-16 לספטמבר 1906. עלויות הבנייה כוסו גם הם על ידי החבורה שרכשה אז את השטח עבור בית הכנסת. כחודש לאחר תום הבנייה בחג שמחת תורה נחנך בית הכנסת חגיגית וכשנה לאחר מכן עברה בעלות בית הכנסת מהחבורה לידי הקהילה היהודית צ'כית.

עד לתחילת מלחמת העולם השנייה שימש בית הכנסת כבית תפילה בנוסח הנאו-לוגיזם. במהלך השנים בהם היה כיבוש גרמני בשטחי צ'כיה שימש בית הכנסת כמקום בו אוחסנו חפציהם של יהודים צ'כים מקהילות שונות במדינה שנגנבו על ידי הנאצים והובאו לפראג. לאחר המלחמה חודשה הפעילות בבית הכנסת והתקיימו בו תפילות. תפילות בימי שבת וחג מתקיימים למשל בבית הכנסת עד היום – לעומת זאת בימי חול משמש המקום כמוזיאון.

במהלך השיפוצים האחרונים התגלה ולאחר מכן גם שוחזר הקישוט והעיצוב המקורי של בית הכנסת שהיה עשיר בסגנון האר-נובו הוינאי